פיברומיאלגיה (ובעברית, "דאבת השרירים") היא תסמונת המתאפיינת בכאבי שרירים מפושטים, רגישות בנקודות מסוימות בגוף, עייפות והפרעות שינה ולפעמים תסמינים נוספים כמו קושי בריכוז, כאבי בטן, ועוד. מעריכים שפיברומיאלגיה פוגעת ב-3-4 אחוזים מהאוכלוסיה, וידוע שהיא שכיחה יותר אצל נשים.
מאחר שמדובר בתסמונת יחסית חדשה, שעלתה למודעות בעשורים האחרונים ורק לאחרונה מתחילים להבין את המנגנון הגורם לה, טרם נמצא טיפול שמביא להחלמה מלאה ממנה. עם זאת, ישנם סוגים שונים של טיפולים, הן מעולם הרפואה הקונבנציונלית והן מעולם הרפואה המשלימה, שנמצאו כמשפרים את התסמינים ומקלים את ההתמודדות עם התסמונת.
לפניכם כמה שיטות טיפול מרכזיות בפיברומיאלגיה:
- טיפול תרופתי
טיפול תרופתי בפיברומיאלגיה מתבסס בעיקר על תרופות נוגדות דיכאון אשר יש להן השפעה על עיבוד כאב במערכת העצבים. תרופות אלה פועלות הן להקלת הכאב והן לשיפור השינה, שכן חולי פיברומיאלגיה רבים סובלים מהפרעות שינה. בנוסף, לעתים ניתנת המלצה לשלב משככי כאבים בטיפול.
- הידרותרפיה
טיפולי מים, או הידרותרפיה, עשויים גם הם לשפר את מצבם של הסובלים מפיברומיאלגיה. הידרותרפיה לסובלים מפיברומיאלגיה כוללת שיטות טיפול במים המתבצעות בדרך כלל במים חמימים, ומתבססות על לחץ המים על הגוף, מגע המים בגוף, שיפור הנשימה, הקלה על פעילות השרירים ושיפור שיווי המשקל. בשיטה זו ניתן לבצע טיפול בכאב ללא לחץ על עמוד השדרה והמפרקים.
- רפואה משלימה
במסגרת הרפואה המשלימה יש כמה סוגי טיפולים שלעיתים מועילים בשיפור תסמיני פיברומיאלגיה. כך למשל, טכניקות תנועתיות שונות כגון טאי צ'י, צ'י קונג ויוגה נמצאות בשימוש אצל חלק מהחולים, ונמצא כי הן עשויות להביא לשיפור בחלק מתסמיניה כגון עייפות, הפרעות שינה ודיכאון. באשר לשיפור ברמת הכאב, יוגה נמצאה כיעילה באופן יחסי. טיפול נוסף שממליצים לחולי פיברומיאלגיה רבים הוא דיקור סיני, שמשמש כטיפול בהרבה מקרים של כאב כרוני.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול להועיל לפיברומיאלגיה בשני אופנים: ראשית, חלק מתהליך עיבוד הכאב מתבצע במרכזים הקוגניטיביים המוח ולכן השפעה על תפקודם של מרכזים אלה יכולה לעזור; שנית, לפיברומיאלגיה נלווים לא פעם דיכאון, חרדה ודפוסי התנהגות שליליים אשר יכולים להשתפר באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
- פעילות גופנית
אנשים רבים הסובלים מפיברומיאלגיה עשויים למצוא מזור בפעילות גופנית, שלעתים קרובות מהווה חלק מרכזי בטיפול. לרוב מדובר בפעילות אירובית כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה ופעילויות אירוביות אחרות שניתן לבצע בהדרגה. הפעילות הגופנית יכולה להשפיע על היבטים שונים במחלה, כגון כאב, דיכאון, עייפות וירידה באיכות החיים. למי שסובל מפיברומיאלגיה מומלץ לבצע פעילות גופנית כפעמיים-שלוש בשבוע ולבחור בעצימות שמתאימה למצבם הבריאותי, לגילם ולדרגת הכושר שהם נמצאים בה.
