בכל פעם שאנחנו צופים בתחרויות ספורט, למשל האולימפיאדה, אנחנו מתרשמים עמוקות מיכולותיהם האדירות של הספורטאים והספורטאיות המתחרים: גופם החזק והגמיש, המהירות שלהם, התנועות המורכבות שהם מבצעים וחשיבתם האסטרטגית.
אך האם חשבתם פעם על השנים הארוכות שלקח להם להגיע למעמד זה?
שעות האימונים הארוכות, ההקרבה של חיי חברה ובילויים, הצורך לתחזק את הגוף ולהיצמד למגבלות תזונתיות נוקשות, וכן הקשיים שחווים בתקופות של ירידה בביצועים או הפסד בתחרויות. בנוסף, אנחנו לא תמיד חושבים על כך שכמעט כל הספורטאים הטובים הם כאלה שהתחילו לפתח את הקריירה שלהם כבר בילדותם המוקדמת.
בזמן שילדים אחרים שיחקו ברחוב או צפו בטלוויזיה, הם התאמנו מדי יום והיו צריכים לפתח חוסן גופני ונפשי כבר מגיל צעיר. אז תנו לנו לספר לכם על ילדה כזו בדיוק, שמתגוררת בישראל וזו שגרת חייה.
ספורטאית מילדות
הילדה הזאת התחילה את חייה בדרך שגרתית למדי. כמו כל הילדים, גם אותה הוריה לקחו לחוג שחייה לתינוקות פעם בשבוע. עוד כשהיתה פעוטה, היא נהנתה מאד ממגע המים, ואהבה לחבוט בהם נמרצות בידיה וברגליה. החיבה למים הפכה לאהבה גדולה, והפעוטה, שכבר הפכה לילדה המשיכה ללכת לבריכה ולהתאמן בשחייה. במהרה השחייה הפכה לדרך חייה והיא התחילה להתאמן במסגרת מקצועית וגם להתחרות.
בגיל 9 הילדה כבר השתתפה באליפות המדינה בשחייה (אליפות החורף ואליפות הקיץ), ואף שחתה עם בנות מבוגרות ממנה. היא ממשיכה להתחרות באופן קבוע, ולצורך כך עליך להתאמן בשחייה שש פעמים בשבוע, כולל אימונים שמתחילים בחמש וחצי בבוקר. אך היא לא מתלוננת – היא נהנית מכל רגע.
נתראה באולימפיאדה!
אותה הילדה משקיעה בשחייה ונותנת את הכל באהבה כי יש לה מטרה, ולמעשה, כמה מטרות: היא רוצה להגיע לאליפות אירופה, לאליפות העולם ואפילו לאולימפיאדה. ואנחנו מהמרים שיש לה סיכוי טוב להצליח: היא משקיעה בשחייה את כל זמנה הפנוי, יש לה משמעת עצמית גבוהה, היא נחושה ובעלת מוטיבציה, ומשפחתה תומכת בה בכל דבר. עם נתונים כאלה, לא מופרך לצפות למדליה ביום מן הימים, ואנחנו בטוחים שעוד נשמע עליה.
