אנשים רבים נוטים לטעות ולחשוב ששחייה אינה מתאימה להיות פעילות גופנית מחטבת או כזאת המתאימה להעלאת מסת השרירים שלוקחים בה חלק. באופן כללי מקובל לשייך את ענף השחייה לתחום הפעילויות הגופניות האירוביות, כלומר אלה שבזכותן עולה הסיבולת לב – ריאה ומתבצעת שריפת שומנים לאחר פרק זמן של פעילות ללא הפסקה. לעומת זאת, פעילויות המיועדות לפיתוח הגוף והעלאת מסת השרירים מבוססות על התנגדויות למשקל הגוף על ידי שימוש במכשירים או אביזרים שונים. נשאלת השאלה – האם ניתן לראות בשחייה פעילות המבוססת על התנגדות (התנגדות המים לתנועות הגוף) ולהשתמש בה כבונה ומעלה את מסת השריר.
איך תורמים לפיתוח הגוף על ידי שחייה?
השחייה נחשבת בעיקרה לאימון אירובי, כלומר אימון שמשתתפות בו כמה קבוצות שרירים והוא נועד לשפר את התפקוד של המערכת הקרדיו ווסקולרית (לב ריאה), לשרוף שומנים ועל ידי כך לשפר את חילוף החומרים בגוף. על מנת להשיג את המטרה יש להקפיד על כמה עקרונות חשובים בזמן ביצוע אימוני השחייה, מה שיאפשר את הפיכת השחייה עצמה לפעילות אנאירובית דווקא, ויתרום להעלאת מסת השריר ופחות לשיפור הסיבולת לב ריאה. למשל, שחייה מהירה באינטרוולים קבועים – מאפשרת התנגדות גדולה בין שרירי הגוף למים, מה שהופך את ההתנגדות עצמה למהות האימון. השרירים יתאמצו, הדופק יעלה והפעילות העצימה תהיה דומה לפעילות אנארובית. נתון חשוב להקפיד עליו הוא הדופק. כאשר השחייה מתבצעת בדופק של 75% לפחות תיבנה יותר מסת שריר שתתרום לפיתוח הגוף באופן כללי.
דברים נוספים להקפיד עליהם בעת שחייה
מומלץ שלא לבצע הפסקות ארוכות בין סט לסט או בין אינטרוול לאינטרוול. כך יישאר הדופק גבוה ולא יהיה צורך להשקיע מאמץ בהעלאתו מחדש. חשוב לשים לב לפרטים קטנים שיש להם השפעה על השחייה כולה – אצבעות סגורות בכפות הידיים וריכוז מלא של התודעה באימון. שחייה בסגנון פרפר או חתירה פחות מתאימות לשם פיתוח גוף, שכן העצימות בהן גבוהה יותר ומופעל לחץ רב על פלג הגוף העליון. המלצה נוספת היא לשחות עם אביזרים המעלים את ההתנגדות של המים לתנועת הגוף – כפות שחייה או משקולות, למשל. כאשר מקפידים על הנחיות ועקרונות – השחייה תשתלב מצוין עם פיתוח הגוף והעלאת מסת השרירים.
